החלטה בתיק ת"א 15448-01-13

1.       המבקש הגיש בקשה למינוי כונס נכסים לזכויות המשיבה בארבעה נכסי מקרקעין, ובתאריך 8.1.2013 ניתן צו זמני במעמד צד אחד למינוי כונס הנכסים, והבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים.

2.       משך מספר שבועות הדיון נדחה לבקשת באי כוח הצדדים, שניסו ליישב את המחלוקות בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט, ובסופו של דבר התקיים הדיון במעמד באי כוח הצדדים בתאריך 27.5.2013.

          בתום הדיון שהתקיים בתאריך 27.5.2013 ביקשתי מבא כוח המשיבה הבהרות שונות ביחס למצב הדברים הקיים, ביחסים שבין המשיבה ורשות מקרקעי ישראל, בנושא רישום זכויות החכירה על שם המשיבה. ההבהרות אכן הוגשו, וכן הוגשה תגובת ב"כ המבקש.

3.       כינוס הנכסים התבקש על ידי המבקש בטענה, כי המשיבה חייב לו סכום של כ- 89 מיליון ש"ח. לטענת המבקש, כינוס הנכסים דרוש על מנת להבטיח זכויות המבקש במקרקעין ששועבדו לו. יצוין, כי הבקשה הוגשה לבית המשפט, ולא ללשכת ההוצאה לפועל בדרך של בקשה לביצוע שטר משכון, שכן מדובר במקרקעין שזכות החכירה בהם טרם נרשמה על שם המשיבה. יתרה מזאת, לא זו בלבד שזכות החכירה לא נרשמה על שם המשיבה, אלא שהיא אף אינה רשומה על שם האנשים שמכרו לה את זכות החכירה, ובנוסף לכך, בשנת 2009 תקופת החכירה הגיעה לסיומה.

4.       כעולה מהחומר שלפני, מאז שנת 1994 המשיבה לא הצליחה לרשום על שמה את זכויות החכירה, ובשלב העכשווי היא מנהלת מו"מ עם רשות המקרקעין לשם הארכת תקופת החכירה בתקופה נוספת. הציפיה הקיימת אצל המשיבה היא, שרשות המקרקעין תאריך את תקופת החכירה, כפי שהיא נוהגת בדרך כלל, וכי לזכויות החכירה במקרקעין ערך רב, שכן מדובר בקרקע חקלאית המצויה בסמוך למקום ישוב, וקיים סיכוי שהקרקע תופשר וניתן יהיה לבנות עליה בעתיד, לכשיתעורר הצורך להרחיב את הישוב.

5.       המבקש עותר למינוי כונס נכסים מטעמו, כדי שכונס הנכסים ינהל את המו"מ עם רשות המקרקעין בנושא הארכת זכויות החכירה, באשר להשקפתו, הדבר יבטיח את זכויותיו כנושה מובטח, שהמשיבה, לטענתו, חייבת לו סכומי כסף לא מבוטלים. לטענת בא כוח המבקש, ההבהרות שהוגשו מטעם המשיבה אך מצדיקות את הבקשה למינוי כונס נכסים, שכן מתברר שמזה תקופה ארוכה מאוד, המשיבה לא הצליחה בכוחותיה להביא לרישום זכויותיה כחוכרת.

          לעומת זאת, המשיבה טוענת, כי אין מקום למנות כונס נכסים. ראשית, לטענת המשיבה, היקף חובותיה למבקש טרם נקבע, שכן המשיבה הגישה תביעה נגד המשיב בגין נזקים שלטענתה המשיב גרם לה, בין היתר בכך שהכשיל מכירת נכס על ידה. עוד מוסיפה המשיבה, כי מזה תקופה ארוכה עושים באי כוחה ניסיונות להאריך את זכויות החכירה ולרשום זכויות החכירה על שם המשיבה, ואולם, הדברים, לפחות מצדה של רשות המקרקעין, מתנהלים באיטיות. עוד מוסיף בא כוח המשיבה וטוען, שקיים חשש, שמינוי כונס נכסים, ירתיע את רשות המקרקעין מלהאריך את תקופת החכירה, ובכך ייגרם הזק כבד הן למשיבה ובעקבות כך אף למבקש. לטענת בא כוח המשיבה, ניתן להבטיח את זכויות המבקש כנושה מובטח, אם יינתן צו, המחייב את המשיבה לרשום את השעבוד לטובת המשיב.

6.       לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני מחליט להיעתר לבקשת המבקש, ולהותיר את הצו למינוי כונס נכסים זמני, שניתן במעמד צד אחד, על כנו.

          לכאורה "המאבק" בין הצדדים הוא מי מהם ינהל את המו"מ מול רשות מקרקעי ישראל, בניסיון להביא להארכת תקופת החכירה ולרישום זכויות החכירה על שם המשיבה. הנימוק שמעלה המשיבה, כאילו מינוי כונס הנכסים ירתיע את רשות המקרקעין מלהסכים להארכת תקופת החכירה, אינו משכנע, ואינני סבור שרשות המקרקעין תשלול מהמשיבה זכות המגיעה לה (ככל שמגיעה לה זכות כלשהי) רק משום שנושה מובטח מנסה לגבות את חובו.

          על פי תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, בית המשפט ימנה כונס נכסים "אם הדבר נראה לו צודק ונוח". במקרה שלפני, המשיבה חייבת לכאורה למבקש סכומי כסף נכבדים, ובחלק מהזמן אף שיתפה עמו פעולה ביחס למימוש נכסי מקרקעין אחרים כדי להקטין את חובותיה. בנוסף לכך, מאמצי המשיבה להביא לרישום זכויות החכירה על שמה לא צלחו במנשך תקופה ארוכה מאוד. על כן , הנני סבור, שיהיה זה צודק ונוח, כי משלב זה ינוהל המו"מ מול רשות המקרקעין על ידי כונס הנכסים מטעם המבקש, וזאת כדי להבטיח את זכויותיו של המבקש כנושה מובטח.

          אזכיר, שאילו זכויות החכירה היו רשומות על שם המשיבה, וכך אף היה נרשם השעבוד לטובת המבקש, כי אז יכול היה המבקש לפעול במסגרת לשכת ההוצאה לפועל לשם הוצאתו לפועל של שטר המשכנתה, בלא צורך להיזקק לבית המשפט, ואז היה נציג המבקש מתמנה ככונס נכסים. איני סבור, כי במצב הדברים המורכב הקיים כיום, זכותו של המבקש צריכה להיות מופחתת או נחותה. יש אפוא לאפשר למבקש לקבל במסגרת בית המשפט את מה שיכול היה לקבל באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, ונוכח מורכבות המצב - ביתר שאת.

7.       אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א)     צו מינוי כונס הנכסים, שניתן בתאריך 8.1.2013, יוסיף לעמוד על כנו, עד למתן החלטה אחרת המבטלת את המינוי, ביחס למקרקעין הנזכרים בצו מיום 8.1.2013.

(ב)      כונס הנכסים יהיה מוסמך לבצע כל הפעולות הדרושות מול רשות מקרקעי ישראל ומול כל רשות אחרת, לשם חידוש זכויות החכירה ו/או הארכת תקופת החכירה במקרקעין הנזכרים הנ"ל, ורישום זכויות החכירה על שם המשיבה.

(ג)      המשיבה תסייע לכונס הנכסים, תשתף עמו פעולה ותמסור לו כל מסמך ותבצע כל פעולה, ככל שיהיה דרוש לכונס הנכסים, לשם קידום ענייני הכינוס.

(ג)      אחת לארבעה חודשים ימסור כונס הנכסים דו"ח לבית המשפט ולבא כוח המשיבה, ויפרט הפעולות שנעשו על ידו.

(ד)      לכשיגיע המועד לרישום זכויות החכירה על שם המשיבה, יהיה כונס הנכסים מוסמך לרשום משכנתא לטובת המבקש, לפי הסכם השעבוד שנכרת בשעתו בין המבקש והמשיבה.

(ה)     בשלב זה אין אני סבור שיש צורך לקבוע את התיק להמשך הדיון, והתיק ייקבע לדיון אם מי מהצדדים יבקש זאת.

(ו)      כדי שלא לחבל השיתוף הפעולה שיש צורך לקיים בין המבקש והמשיבה, לצורך קיום הליכי כינוס תקינים, הנני מחליט שלא לעשות צו לתשלום הוצאות בשלב זה.